לפי סעיף 30א לחוק התקשורת, שנקרא בדרך כלל "חוק הספאם", כדי לשלוח דבר פרסומת במייל, ב-SMS, בפקס או בחיוג אוטומטי צריך הסכמה מפורשת מראש של הנמען. בהודעה עצמה צריך לסמן שמדובר בפרסומת, לציין את פרטי השולח, ולאפשר לנמען לבקש הסרה. יש חריג מסוים ללקוחות קיימים, בתנאים. זה מידע כללי ולא ייעוץ משפטי.
לפני שמתחילים
אני לא עורכת דין, והפוסט הזה הוא מידע כללי ולא ייעוץ משפטי. הוא נועד לעזור לכם להבין את העקרונות ולהכין את הניוזלטר נכון מההתחלה. במקרה ספציפי, כדאי להתייעץ עם עורך דין.
ניוזלטר טוב נשלח לאנשים שביקשו אותו. זה גם החוק, וגם מה שגורם לאנשים לפתוח אותו.
מה החוק אומר, בקצרה
בשאלות הנפוצות של משרד התקשורת (נפתח בחלון חדש) מוסבר שלפי סעיף 30א לחוק התקשורת, אסור לשלוח דבר פרסומת בפקס, בחיוג אוטומטי, בהודעה אלקטרונית או ב-SMS בלי הסכמה מפורשת מראש של הנמען.
לפי אותו עמוד, ההסכמה צריכה להיות בכתב, וזה כולל גם הסכמה שניתנה בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת.
הנוסח הזה של הסעיף (נפתח בחלון חדש) נכנס לתוקף בדצמבר 2008, בתיקון 40 לחוק.
ארבעה דברים שכל ניוזלטר צריך
- 1הסכמה מראשהנמען ביקש לקבל, בכתב או במייל.
- 2סימון פרסומתבצורה בולטת, ובמייל בכותרת.
- 3פרטי השולחשם העסק ודרך ליצור קשר.
- 4אפשרות הסרהדרך פשוטה לבקש להפסיק.
מידע כללי, לא ייעוץ משפטי.
איך אוספים הסכמה בפועל
בטופס באתר, ההרשמה לניוזלטר צריכה להיות בחירה של הנרשם. אני ממליצה על תיבת סימון נפרדת שלא מסומנת מראש, עם משפט ברור שמסביר מה הוא יקבל.
מה לא עושים: לא מוסיפים לרשימה כל מי שהשאיר פרטים לבקשת הצעת מחיר, לא מעתיקים כתובות מכרטיסי ביקור, ולא קונים רשימות.
ההרשמה היא גם איסוף מידע אישי, אז כדאי שליד הטופס יהיה הסבר וקישור למדיניות הפרטיות. כתבתי על זה בפוסט על מדיניות פרטיות ותיקון 13.
ומה עם לקוחות קיימים?
בפסיקה של בית המשפט העליון (נפתח בחלון חדש) נדון חריג בחוק: במצבים מסוימים אפשר לשלוח ללקוח שרכש מוצר או שירות, או ניהל עליו משא ומתן, פרסומת על מוצר או שירות דומה. אבל זה חל רק כשמתקיימים כמה תנאים יחד.
כי התנאים מצטברים, אני ממליצה לא להסתמך על החריג בלי לבדוק עם עורך דין. הכי פשוט לבקש מלקוחות קיימים להצטרף לרשימה בעצמם.
מה חייב להופיע בהודעה עצמה
- כל מי שברשימה נרשם בעצמו
- תיבת ההרשמה בטופס לא מסומנת מראש
- בכותרת המייל מצוין שזו פרסומת
- שם העסק ופרטי קשר מופיעים בהודעה
- יש קישור הסרה שעובד
- מי שביקש הסרה הוסר מהרשימה
למה לא כדאי לקחת סיכון
לפי בית המשפט העליון (נפתח בחלון חדש), במקרה של שליחה ביודעין בניגוד לחוק, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים בלי שהנמען צריך להוכיח נזק.
אבל גם בלי החוק: רשימה של אנשים שביקשו להצטרף פותחת יותר, מתלוננת פחות, ובסוף מביאה יותר פניות.
אם תרצו עזרה בבניית ניוזלטר שאנשים באמת רוצים לקבל, זה חלק מהעבודה שלי בשיווק תוכן.
שאלות נפוצות
צריך הסכמה גם כדי לשלוח ניוזלטר במייל?
כן, אם הוא כולל דבר פרסומת. לפי משרד התקשורת (נפתח בחלון חדש), שליחת פרסומת בהודעה אלקטרונית דורשת הסכמה מפורשת מראש של הנמען.
מה צריך לכתוב בכותרת של מייל פרסומי?
לפי משרד התקשורת, צריך להציג בצורה בולטת וברורה שמדובר בפרסומת, ובהודעה אלקטרונית לציין את זה בכותרת ההודעה.
אפשר להוסיף לרשימה מי שהשאיר פרטים בטופס יצירת קשר?
לא כדאי. מי שהשאיר פרטים כדי שתחזרו אליו לא ביקש בהכרח לקבל ניוזלטר. עדיף להוסיף לטופס תיבת סימון נפרדת להרשמה.
החוק חל גם על SMS ווואטסאפ?
לפי משרד התקשורת (נפתח בחלון חדש), הוא חל על פקס, חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית ו-SMS. לשאלה איך הוא חל על אפליקציה מסוימת, כדאי להתייעץ עם עורך דין.
מקורות
- שאלות נפוצות ותשובות בנושא "ספאם" (דואר זבל) (נפתח בחלון חדש)משרד התקשורת: הסכמה מראש, סימון פרסומת ופרטי השולחgov.il
- חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח-2008 (נפתח בחלון חדש)הכנסת: נוסח סעיף 30אfs.knesset.gov.il
- רע"א 7064/17 (נפתח בחלון חדש)בית המשפט העליון: פיצויים ללא הוכחת נזקsupremedecisions.court.gov.il
- ע"א 2398/22 (נפתח בחלון חדש)בית המשפט העליון: החריג ללקוחות קיימים ותנאיוsupremedecisions.court.gov.il